עליית הבינה המלאכותית והשלכותיה על הסטודנטים
צ'אטג'יפיטי, שהושק ב־30 בנובמבר 2022, עורר דיון ציבורי נרחב על השפעות הבינה המלאכותית (AI) על עתיד האנושות ובפרט על שוק העבודה. חברות טכנולוגיה רבות החלו לפתח ולשלב מערכות בינה מלאכותית בתחומי פעילותם, ותחזיות כלכליות מצביעות על כך שטכנולוגיות אלו יוסיפו טריליוני דולרים לכלכלה העולמית עד 2030. השפעה משמעותית צפויה להתרחש בשוק העבודה, במיוחד בעבודות הדורשות יכולות קוגניטיביות גבוהות, וזאת כבר בשלבי הפיתוח המוקדמים של מודלים כגון GPT.
לראשונה, השפעת האוטומציה צפויה לפגוע גם במקצועות מיומנים, כולל מקצועות אקדמיים לבנים, בניגוד לעבר שבו הפגיעות היו בעיקר בעובדים בעלי מיומנויות נמוכות ובינוניות. ישנם דיווחים על הקפאות גיוס ופיטורים, אשר משקפים את תחושת האי־ודאות בנוגע להשפעות AI על תעסוקה.
ציפיות הסטודנטים והדילמה הנוכחית
צ'אטג'יפיטי כבר הוכיח את יכולתו להצטיין במבחנים קשים כמו בחינות רישוי רפואיות, משפטיות ואחרות, מה שמעלה חשש ממשי בקרב סטודנטים שמקצועותיהם עלולים להיות מוחלפים או להפוך ללא רלוונטיים. במקביל, יש הטוענים שטכנולוגיות אלו ישפרו את פריון העובדים ויאפשרו העלאת רמות השכר. לנוכח דילמה זו, חשוב להבין כיצד שיח ציבורי סביב AI משפיע על תפיסות הסטודנטים לגבי שכרם העתידי.
מתודולוגיית המחקר
המחקר מבוסס על ניסוי אונליין שכלל 716 סטודנטים אמריקאים שהשתתפו באמצעות פלטפורמת Prolific. המשתתפים נחשפו לפרטי מידע שהועברו באופן חיובי (GoodNews) או שלילי (BadNews), באמצעות קטעים שנבחרו ממאמר שפורסם ב־MIT Technology Review. הניסוי כלל שלבים של מדידת עמדות מוקדמות לגבי ציפיות שכר פרטיות וכלליות, חשיפה למידע מגמתי, ואז מדידת עמדות חוזרת. נוסף לכך, נאסף מידע דמוגרפי, כולל מגדר, תחום לימודים (STEM או לא־STEM), ממוצע ציונים והכנסת המשפחה.
תיאור ההתערבות הניסויית
המשתתפים קיבלו תחילה מידע על השכר ההתחלתי החציוני בארצות הברית (59,600 דולר), והתבקשו להעריך את הסיכוי שהם או סטודנט טיפוסי בתחום לימודיהם יחרגו מרף זה. לאחר מכן, הם נחשפו לקטעי מידע המעבירים מסר חיובי או שלילי על השפעת צ'אטג'יפיטי על שוק העבודה. לדוגמה, הטקסט בגרסת GoodNews טען שהבינה המלאכותית תשפר את הפריון ותעצים עובדים, בעוד שבגרסת BadNews נטען שהיא עלולה להחליף עבודות שדורשות חשיבה ולתרום לאי־שוויון.
השפעת החשיפה על תפיסות עתידיות
הניתוח הראה שחשיפה לדיון שלילי הובילה לירידה מובהקת בהערכת הסיכוי האישי של הסטודנט להיכנס לחמישים האחוזים העליונים של משתכרי השכר עם סיום הלימודים. גם תחת החשיפה למידע חיובי חלה ירידה, אך בהיקף מתון יותר. לעומת זאת, הציפיות לשכר השנתי עצמו כמעט ולא השתנו, מה שמעיד על קושי בתרגום תחושת איום כללית לכדי שינוי תחזיות שכר קונקרטיות.
בנוגע לציפיות כלפי סטודנטים אחרים באותו תחום לימוד, הירידה הופיעה רק בתנאי החשיפה השלילית, ולא בתנאי החיובי. כלומר, הסטודנטים לא רק ציפו לפחות לעצמם אלא ראו גם עתיד עגום יותר לאחרים בתנאי שליליות.
עדכון אמונות במסגרת בייסיאנית
המחקר השתמש במסגרת תאורטית של עדכון אמונות בייסיאני כדי לבדוק עד כמה ההתנהגות בפועל של הסטודנטים תואמת מודל רציונלי של שילוב מידע חדש. נמצא שהסטודנטים עדכנו את אמונותיהם באופן שמרני (ערכים של β נמוכים מ־1) וגם לא סימטרי: העדכונים בעקבות מידע שלילי היו חדים יותר מאשר בעקבות מידע חיובי. בפרט, בקרב סטודנטים מתחומי לימוד שאינם STEM נצפתה נטייה מוגברת לעדכון שלילי, מה שמעיד על תחושת פגיעות גבוהה יותר בקרב קבוצה זו.
פערים מגדריים ועדכון אמונות
בניתוח לפי מגדר, נמצא שסטודנטים שאינם גברים (נשים ואחרים) מגיבים חזק יותר למידע שלילי ומבצעים עדכונים פסימיים יותר לאמונותיהם בהשוואה לגברים. זאת בעוד שגברים מגיבים בצורה מאוזנת יותר, גם אם שמרנית, למידע חיובי ושלילי כאחד.
מעניין לציין שגם כאשר התבצע ניתוח לפי ממוצע ציונים (GPA גבוה או נמוך), נמצא שסטודנטים בשתי הקבוצות הפגינו דפוסי עדכון פסימיים ולא סימטריים. הדבר מעיד על כך שחשש מהשפעת AI אינו תלוי ברמת הישג אקדמית, אלא מייצג תופעה רוחבית.
מסקנות והמלצות למדיניות
המחקר מאיר באור חדש את התפקיד המרכזי של השיח הציבורי בעיצוב תפיסות עתידיות של סטודנטים לגבי שוק העבודה. החשיפה לדיונים על AI, ובפרט כאשר אלה נושאים אופי שלילי, פוגעת באמון של סטודנטים ביכולתם להשתלב בשוק באופן מוצלח. הדבר בולט במיוחד בקרב סטודנטים ממסלולים הומניים ולא־טכנולוגיים, בקרב נשים, ובקרב בעלי הישגים גבוהים ונמוכים כאחד.
לנוכח זאת, המחקר ממליץ לגורמים במערכת ההשכלה הגבוהה ולמקבלי החלטות במדיניות ציבורית לקיים שיח פתוח ורציף עם סטודנטים על השפעת הבינה המלאכותית, ולעדכן את תכניות הלימוד בהתאם. כך ניתן להכין טוב יותר את הדור הצעיר לעתיד שבו טכנולוגיות אלו ישפיעו באופן בלתי נמנע על מבנה שוק העבודה, על מקצועות קיימים ועל מיומנויות נדרשות. השינוי החברתי-טכנולוגי המהיר מחייב תגובה חינוכית פרו־אקטיבית, במטרה להעצים את הסטודנטים ולאפשר להם לצמוח בסביבה משתנה.
השיח הציבורי על הבינה המלאכותית אינו ניטרלי. יש לו השלכות ממשיות על בחירות של צעירים לגבי תחומי לימוד, קריירה, והעתיד הכלכלי שלהם. ניהול נכון של שיח זה, לצד התאמה של תכני הלימוד למיומנויות של המאה ה־21, עשויים לצמצם חששות ולהעצים תחושת מסוגלות בקרב הדור הבא של העובדים.
מקור
Huseynov, S. (2025). ChatGPT and the labor market: Unraveling the effect of AI discussions on students’ earning expectations. Journal of Economic Psychology, 108, 102803.
